|
מזוזות - שער הכניסה ליהדות המזוזה הינה סמל יהודי עתיק ונפוץ מאוד. גם כאשר מטיילים בעולם, במקומות נדחים אפשר להיתקל בבית יהודי אשר מזוהה ע"י המזוזה שבפתחו. כמו כן, ניתן לראות גומחות בפתחי הבתים שמעידות שבעבר חיו בהם יהודים.
בכל מיני תקופות ובכל מיני קבוצות ועדות של יהודים, היה למזוזות ביטוי שונה. היהודים החילונים, הקונסרבטיבים והרפורמים, שומרים על מצוות המזוזה. הם רואים בה סמל לאומי-יהודי.
במאמרים של התנועה המתקדמת, התנועה הרפורמית בישראל. כתוב שקביעת מזוזה הינה מסמלת את העקרונות המרכזיים שלה: "קביעת מזוזה על כל כניסה לבית מסמלת שהשכינה שורה בו." במאות הקודמות, סבלו היהודים מרדיפות של הגויים. ובשל כך הסתירו היהודים את המזוזות והצניעות את נוכחותה על פתח הבית.
יהדות תימןחלה מסורת מיוחדת של אופן כתיבת הטקסט של המזוזה. צורת האיות שונה מעט מהרגיל, ובראשן נוספו תגים. יש קהילות אשר נהגו (ויש שנוהגים עד היום) לכתוב בצדו האחורי של הקלף שמות של מלאכים ומילים מתורת הקבלה ומטרתן להגן על יושבי הבית. מנהג זה לא היה מקובל על הרמב"ם שראה בכך אמונה תפלה ויתרה מכך, עבודה זרה. עד היום התימנים מקפידים לא לכתוב בגב קלף המזוזה.
כת הקראים הינה כת יהודית שנוסדה במאה השמינית לספירה. הקראים ממלאים רק את המצוות שכתובות בתורה, פרשנות החכמים הכתובה בתורה שבעל פה ואת ההלכה לא מקובלת עליהם. מכאן הפירוש שלהם לציווי "וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך" שונה מהפירוש המקובל היום. הקראים מאמינים שהציווי הינו ציווי רוחני, היהודים כותבים את עיקרי האמונה על "לוח לבם", ונושאים אותם בנשמתם בכל מקום. ע"פ הקראים אין צורך בחפץ (מזוזה) שימחיש את האמונה. ומכאן, בבתי הקראים אין מזוזות.
כת השומרונים הינה כת דתית אחרת. הנוהגים על פי המצוות הכתובות בתורה, ואף על פי כן אינם נחשבים יהודים. השומרונים אינם מקבלים את הפרשנות ההלכתית למזוזה. השומרונים קובעים אבן שפה בפתח בתיהם שעליה חרוטים עשרת הדברות במקום קלף המזוזה המקובל .
האנוסים יהודי ספרד ופורטוגלהאנוסים נאלצו לקיים את מצוות היהדות בסתר וזאת בגלל הפחד מרדיפות הגויים. חיצונית, הם נראו גויים לכל דבר. נהוג היה לספר שבבתים של אנוסים נמצאו גומחות שאותן הם נהגו לנשק. מנהג זה נמשך דורות רבים והיה שריד למצוות מזוזה, אם השנים, צאצאי האנוסים לא הבינו מדוע עושים זאת.
|
|
|